פסוריאזיס היא מחלה כרונית המשפיעה על מערכות שונות בגוף ודורשת שינויים באורח החיים. המאמר שלפניכם מתמקד בהמלצות לשינוי אורח החיים כגון תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מגורמים שמשפיעים על התפתחות המחלה.
מחלת הפסוריאזיס הינה מחלה כרונית רב מערכתית הקשורה למצבים דלקתיים מואצים בדם. אחת התופעות הנפוצות שלה היא סינדרום מטבולי שהיא שילוב של גורמי סיכון, הכוללים השמנה (בעיקר בטנית), הפרעה למשק השומנים, תנגודת לאינסולין, כבד שומני ויתר לחץ דם. כל אלו יחד מהווים גורמי סיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 ותחלואה קרדיווסוקלארית.
ההמלצה היא לסגל הרגלי חיים בריאים שיכולים לסייע בהקטנת התחלואה הנלווית למחלת הפסוריאזיס.
השינוי הנדרש באורח החיים בא לידי ביטוי באכילה נכונה, פעילות גופנית מתונה (כ- 3-4 פעמים בשבוע), הימנעות מעישון שמגביר את המצב הדלקתי, הימנעות מאלכוהול וכד'. 2+3
ככל שנקפיד לנהל אורח חיים בריא יותר, כך נקטין את הסיכוי לסיבוכים בעתיד.
השמנת יתר הינה אחת התופעות הנלוות למחלת הפסוריאזיס, לעיתים נוטים לחשוב שהטיפול התרופתי ובעיקר הטיפול הביולוגי אחראי לכך אך תפיסה זו שגויה. הטיפולים לפסוריאזיס בכללותם אינם גורמים להשמנה.
המחלה עצמה עלולה לגרום להשמנה. במקרים מסוימים ישנו מרכיב נפשי הגורם להשמנה כגון חרדה אשר עלולה להוביל למצב של החמרת המחלה.
מומלץ להתמיד בפעילות גופנית ותזונה נכונה במטרה להפחית את רמת החרדה ולהוריד את הסיכוי להתפרצות המחלה.
ההמלצות לתזונה נכונה כוללות תזונה מאוזנת מבחינת יחס פחמימות , חלבונים ושומנים. מומלץ להתייעץ עם תזונאי/ת.
דיאטה דלת גלוטן או אומגה 3 לא הוכחו מחקרית כמפחיתים במשקל.
בהתייחס לתוספי מזון, אין המלצה לחולי פסוריאזיס לתוספים מסוימים לשינוי מהלך המחלה. חשוב לדעת שתפקידם למלא חוסר בגוף ובמידה ואין חוסר הם יכולים לגרום ליותר נזק מתועלת ללא כל קשר למחלת הפסוריאזיס.
צריכת חלבון גבוהה לא הוכחה בקשר ישיר למחלת הפסוריאזיס. ישנם סיכונים להעמסת חלבון ללא קשר למחלה. במידה והגוף לא מנצל חלבון בצורה מיטבית הוא הופך לשומן, מה שמאוד מזיק לחולי הפסוריאזיס.
חשוב להדגיש שהתזונה אינה משפיעה על הטיפולים הביולוגים וההפך.
מחלת הפסוריאזיס עלולה לפגוע בביטחון העצמי.
כשהמחלה מאוזנת המטופלים נראים טוב יותר והבטחון העצמי שלהם עולה.
במטופלים מסוימים, פלאק קטן על המרפק מאוד מפריע ומשפיע על הדימוי העצמי שלהם, לעומת מטופלים אחרים, שאצלם זה פחות משפיע ולכן השיח עם הרופא המטפל מאוד חשוב בניהול המחלה.
לצד השינוי באורח החיים, חשוב להתמקד בטיפול במחלה עצמה. היום קיימים פתרונות טובים ויעילים.
ביבליוגרפיה: