ד"ר יוליה ולדמן-גרינשפון
הטיפול בפסוריאזיס עבר מהפכה אמיתית ב-20 שנים האחרונות. ממחלה כרונית שדרשה טיפולים רבים עם לא מעט תופעות לוואי ולרוב הצלחה חלקית בלבד להעלים את הפריחה האופיינית למחלה, היום מטופלים שסובלים מפסוריאזיס יכולים, בהתאמה מדויקת של הטיפול שניתן להם להגיע לשליטה מלאה על המחלה, כשיש פחות מאחוז אחד של שטח גוף שבו המחלה פעילה. כפי שאני אומרת למטופלים, אתם כעת בשליטה ויכולים להחליט בעצמכם למי אתם מספרים על המחלה. בלי שהם יספרו אף אחד לא יוכל לדעת שהם חולים.
פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית שלרוב מתאפיינת בפריחה רובדית אדומה מכוסה בקשקשת כסופה על פני אזורים שונים בעור. הקביעה של חומרת המחלה נעשית על פי פרמטרים שונים, בין היתר גם לפי היקף העור שמושפע. עם זאת, בשנים האחרונות לצד שקלול של השטח הנגוע, יש השפעה גדולה למיקום הנגעים ואילו אזורים בגוף מעורבים במחלה בהגדרת החומרה. אם הפריחה מופיעה על הפנים או הידיים, או באזור איברי המין, הפגיעה באיכות החיים של המטופלים יכולה להיות משמעותית, גם אם היא מכסה רק אחוז אחד משטח הגוף.
פסוריאזיס היא מחלה שכיחה מאוד, שלפי הערכות יותר מרבע מיליון ישראלים סובלים ממנה. מבין החולים, שיעור גבוה עד מאוד, שנע בין 30% ל-45% מהחולים, סובלים ממעורבות של המחלה באזורי הפנים, כפות הידיים והרגליים או איברי המין.
כאשר המחלה מערבת את אזור הפנים או הידיים, היא משהו שהרופא יתייחס אליו בהכרח, ולכן גם יפעל לטפל בו. אולם מעורבות של האזורים האינטימיים אינה גלויה לעין בעת המפגש עם הרופא. קבלת יחס רפואי ספציפי לבעיה זו תלויה בגורמים כמו הפתיחות של המטופל, שאלה פתוחה ומכוונת מצד הרופא ומערכת היחסים ביניהם.
קרה לי לא פעם ולא פעמיים, שפגשתי מטופלים שמסתבר שסבלו ממעורבות של האיברים האינטימיים במשך שנים, אבל הם לא נבדקו, לא שיתפו ואף אחד לא שאל אותם. מסיבות אלה, חשוב להעלות מודעות גם בקרב הרופאים, ולשאול שאלות מכוונות. מטופלים לא חייבים לשתף, אבל אם שואלים מגלים ששיעור גדול מהידוע של חולים, סובל ממעורבות של המחלה באיברי המין.
מחקר גילה כי המחלה מביאה לירידה מוקדמת מהרגיל של הליבידו, הדחף המיני, של מטופלים שסובלים ממעורבות של המחלה באזורים האינטימיים, וטיפול אכן הביא לשיפור משמעותי גם במדדים של הליבידו.
בשנים האחרונות החלה הקהילה הרפואית להקדיש תשומת לב גוברת לשאלות אלה. בכנס האחרון של רפואת העור EADV 2023, שנערך בברלין, הוצגו שני מחקרים גדולים שהתמקדו באופן ספציפי בהשפעת הפסוריאזיס על איברי המין. במחקר הראשון, נבחנה באופן ספציפי שאלת היעילות להתמודדות עם מעורבות המחלה באיברי המין של אחד מהטיפולים הביולוגיים החדשניים שנכנסו לשימוש בפסוריאזיס. זה גם אחד האזורים העמידים ביותר לתרופות, והטיפול הראה יעילות רבה בהעלמת המחלה מאיברי המין.
המחקר השני היה שאפתני עוד יותר, וביקש, לראשונה, לבחון בקבוצה גדולה של חולים את השפעת מעורבות המחלה באיברי המין על חיי המין, וכיצד הטיפול החדש יכול לשפר אספקט משמעותי זה של איכות החיים של המטופלים.
המחקר מצא שאכן המחלה מביאה לירידה מוקדמת מהרגיל של הליבידו, הדחף המיני, של מטופלים שסובלים ממעורבות של המחלה באזורים האינטימיים, וכי הטיפול אכן הביא לשיפור משמעותי גם במדדים של הליביד ו. זו זווית נוספת לבחון את חומרת המחלה ואת החשיבות של טיפול יעיל.
הכותבת היא מנהלת מחלקת העור במרכז הרפואי סורוקה