הרכב גוף ומחלות מעי דלקתיות

תמר פפר גיק, RD, M.Sc. דיאטנית קלינית, היחידה לתזונה ודיאטה, המכון לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין.

נהוג לחלק את הרכב גופנו לשניים- מסת גוף רזה ומסת גוף שמן. מסת גוף רזה כוללת את השרירים, עצמות, אברים ורקמות שונות ומסת גוף שמן כוללת את כל רקמת השומן שאותה נהוג לחלק לשומן לבן וחום, השומן הלבן מחולק לשומן תת עורי ולשומן ביטני (ויסצראלי). במאמר זה נסקור את 3 הרכיבים של הרכב הגוף הנחקרים ביותר- מסת השומן, מסת השריר ומסת העצם.

הכלי שרובנו מכירים שבאמצעותו מודדים את הרכב הגוף הוא משקל ו BMI. מדדים אלו לא מאפשרים לנו לדעת מהו אחוז השומן בגוף האדם אבל משערים כי ערך BMI מוגבר או משקל גבוה נמצאים בקשר עם אחוז שומן גבוה. בשנים האחרונות יש חוסר הסכמה עם ההנחה הזו כיוון שמדדים אלו יכולים לבצע הערכה שגויה של הרכב הגוף, כלומר ייתכן ואדם יהיה בעל ערך BMI תקין אך מסת השריר שלו תהיה נמוכה ומסת השומן שלו יכולה להיות גבוהה.

ישנן מספר דרכים להעריך את אחוז השומן בגופנו, הדרך המדוייקת ביותר היא ע"י בדיקת DXA שמוכרת כבדיקה לצפיפות העצם. בבדיקה זו ניתן לקבל גם פילוח של הרכב הגוף ולקבל לא רק מידע בנוגע לצפיפות העצם אלא גם לגבי אחוזי השומן בגופו של הנבדק. בדיקה זו אינה מתבצעת בשגרה אלא רק במסגרת מחקרית. בנוסף קיימות דרכים עקיפות למדידת אחוז השומן בגופנו כאשר המוכרת והנפוצה ביותר היא בעזרת מוליכות חשמלית- של הגוף של הנבדק- ישנן משוואות שונות אשר מעריכות בקרוב את אחוז השומן, הכלי הזה פחות מדוייק וידוע כי הוא מבצע תת הערכה לאחוז השומן.

דרך נוספת היא ע"י הערכת הרכב הגוף בבדיקת הדמייה כמו CT או MRI, אך שיטות אלו אינן בשימוש נפוץ למרות השימוש הגבוה בבדיקות הדמייה בחולים עם מחלות מעי דלקתיות, מאחר ויש צורך בתוכנות ספציפיות שיוכלו לבצע את המדידה של אחוז השומן.

על מנת לענות על השאלה הזו חשוב להבין מהי רקמת השומן. רובנו נוטים לחשוב שמדובר באבר סטטי שאוגר בעיקרו שומן וויטמינים שמסיסים בשומן אבל האמת מורכבת יותר. כיום ידוע שרקמת השומן היא רקמה פעילה המפרישה בין היתר הורמונים וחלבוני דלקת (ציטוקינים). רקמת השומן נחלקת לשומן תת עורי ושומן ביטני, שומן שנחשב לרקמה פעילה עד מאד מבחינה מטבולית ומפריש חלבוני דלקת רבים. אחד הסימנים המוכרים של מחלת קרוהן היא שומן מטפס – רקמת שומן הנמצאת על גבי רקמת המעי החולה. נתונים מראים כי לחולים במחלת קרוהן יש אחוז גבוה יותר של שומן ביטני בהשוואה לבריאים.

לאור זאת המחקר בשנים האחרונות עוסק רבות בשאלה האם השמנת יתר/ אחוזי שומן מוגברים משפיעים על מהלך המחלה של חולים במחלות מעי דלקתיות?

האם השמנת יתר/ אחוזי שומן מוגברים משפיעים על התגובה של המטופל לטיפולים תרופתיים?

ניתן לסכם ולומר שמדד הBMI אינו גורם מנבא עקבי לחומרת מחלת המעי הדלקתית. כלומר לא ניתן לומר שאנשים עם השמנת יתר ע"פ BMI הם בעלי מהלך מורכב יותר של מחלת המעי הדלקתית כיוון שיש נתונים סותרים בין המחקרים. לעומת זאת - השמנת יתר שנמדדת ע"י אחוז השומן ביטני מראה קשר עקבי יותר עם חומרת מחלת המעי הדלקתית וסיבוכים של מחלת קרוהן.

מחקר שפורסם לאחרונה מראה כי על מנת להשיג הפוגה קלינית אצל מטופלים עם מחלת מעי דלקתית המטופלים בטיפולים ביולוגים מסויימים ובעלי אחוז שומן ביטני גבוהה יש צורך ברמות גבוהות יותר של תרופה מסוג זה.

הקשר בין השמנת יתר/ עודף שומן והעומס הדלקתי נחקרים ואין הסבר חד משמעי לקשר. מה שידוע הוא שבזמן השמנת יתר יש נזק ושינוי למבנה תאי המעי. המעי הופך להיות חדיר יותר ומאפשר חדירה של חלבונים שמקורם במיקרואורגניזמים שייתכן ונמצאים בקשר עם מחלת המעי הדלקתית. רקמת השומן המטפס שנמצאת במעי של חולים במחלת קרוהן מאופיינת בהפרשה מוגברת של חלבוני דלקת (ציטוקינים).

לכן ניתן לסכם ולומר- ש BMI הוא לא המדד שעל פיו ניתן להעריך עודף רקמת שומן, אך עודף שומן ביטני שנמדד בבדיקות הדמיה נקשר לחומרת מחלת המעי הדלקתית ואכן ישנם ממצאים והיגיון מדעי מאחורי הקשר בין אחוז גבוה של רקמת שומן ביטני וחומרת מחלת מעי דלקתית.

על מנת לבדוק את סטטוס העצם ישנה המלצה לבצע מידי כמה שנים בדיקת צפיפות עצם ולקבל טיפול במידה וישנה ירידה בצפיפות העצם. הטיפול יכלול איזון מחלת המעי הדלקתית כיוון שידוע כי דלקת היא גורם סיכון עצמאי לירידה בצפיפות העצם וכי מטופלים הנוטלים טיפולים תרופתיים למחלת המעי הדלקתית וסבלו מירידה בצפיפות עצם מראים שיפור במדד זה. במקביל יש להקפיד על נטילת ויטמין D וסידן על מנת לאפשר לסידן לשקוע בעצם. כל זאת על מנת לשמר ולשפר את צפיפות העצם ולהגיע לגיל המבוגר עם מסת עצם רצויה ולהימנע משברים מסכני חיים.