גב' לוי בת 27 סובלת מאסטמה ומפסוריאזיס שפרצו בעת לימודיה באוניברסיטה (תקופה שהיא זוכרת כמאוד לחוצה). לאחרונה, סביב תקופת בחינות עמוסה נוספת, התסמינים החמירו.

מה עובר עליה?

גב' לוי סובלת ממחלות הנחשבות לפסיכוסומטיות - אלו מחלות גופניות, המוחמרות לפי הערכת המדע, ממצבי סטרס ולחץ נפשי. אמנם מקובל היום לחשוב שכל מחלה ללא יוצא מהכלל מושפעת לרעה מסטרס, אך רוב החוקרים מסכימים שמחלות מסוימות מושפעות באורח הרבה יותר מובהק. כדוגמאות אפשר למנות מחלות מעי (כמו תסמונת מעי רגיז), כאבי גב, יתר לחץ דם, מחלות אוטואימוניות (כמו האסטמה של גב' לוי) וגם מחלות עוריות רבות (כמו הפסוריאזיס שלה).

איננו יודעים תמיד איך בדיוק נוצר הקשר בין הלחץ לבין המחלה הגופנית, אבל מדענים מעריכים שזה קשור לתהליכים דלקתיים שקורים בתוך הגוף. דלקת נוצרת כתגובה של הגוף לחדירה של זיהום, אבל לפעמים היא קורית גם ללא זיהום מבחוץ. כיום אנחנו יודעים שבמצבים של סטרס הגוף שלנו מפריש חומרים המעורבים בתהליכי דלקת, שכנראה משפיעים מאוד על מהלך של מחלות שונות, כולל דיכאון. המשמעות היא שלחרדה, ללחץ ולסטרס השפעה גדולה כמעט על כל מחלה גופנית.

ההבנה זאת, שאפילו מחלות חמורות כמו סרטן מושפעות ממצב נפשי, מחוללת שינוי חיובי בעולם הרפואה. במקום לפצל בין התמחויות קטנות של "טיפול באצבע או באוזן" אומר לנו המדע כי חובה עלינו לגשת לריפוי מחלות תוך הסתכלות על כל הזוויות בחיי המטופל. גישה זאת ידועה כ"ביו-פסיכו-סוציאלית", ומשמעותה היא שלכל מחלה ולכל מטופל צריך להתייחס כמכלול שלם, הכולל ביולוגיה וגנטיקה, השפעות של אישיות ופסיכולוגיה וגורמים סוציאליים או אירועים חיצוניים. ברור שבגברת לוי, אותה הצגנו למעלה, לא מספיק לטפל רק בסטרואידים לאסטמה ובמשחות לפסוריאזיס. צריך לנסות ללמד אותה לנהל טוב יותר את הסטרס בחייה ולהתמודד באופן יעיל יותר עם לחצים.

החשיבות האמיתית של הגישה הביו-פסיכו-סוציאלית והיופי שבה - הינם בהסתכלות על האדם כשלם בלי להתמקד דווקא באיבר מסוים או במחלתו. רק הסתכלות זאת תעזור לנו לחבר טוב יותר גוף ונפש ולהגיע לריפוי שלם יותר של האדם.