דיכאון
מהו דיכאון?
ד"ר טלי שמואלי, מנהלת המחלקה לבריאות הנפש, מטה מכבי שירותי בריאות.
דיכאון הוא הפרעה ביולוגית - כימית המתאפיינת בירידה ביכולת לחוות הנאה (אנהדוניה) ובמצב רוח ירוד.
הפרעה זו משפיעה על מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם עם עליה חדשה מאז משבר הקורונה בקרב מבוגרים צעירים (18-25).
עד 20 אחוזים מהאוכלוסייה חווה או יחווה מצב דכאוני בשלב זה או אחר של החיים כאשר השכיחות עולה במצבים של חולי גופני או מצבי משבר (לדוגמא: גירושין, פיטורין, פטירה של אדם יקר) ושכיח פי 2 בנשים לעומת גברים.1
הדיכאון כשלעצמו מהווה גורם סיכון למחלות גופניות על רקע הפרשת נוירוטרנסמיטורים, ציטוקינים, נוגדי חימצון וחומצות אמינו שונים המשפיעים על מערכת החיסון גם כהגנה מפני מחלות וגם למהירות ואופן ההחלמה מבעיות קיימות. במחלות לב וכלי דם למשל קיימת החלמה איטית יותר בלוקים בדיכאון.
דיכאון מהווה כשלעצמו גורם סיכון לתחלואה ותמותה (ללא קשר לאובדנות).
דיכאון בשפת העם הוא כל מצב בו יש מצב רוח מעט ירוד או תחושה של מועקה/חוסר שביעות רצון.
על פי ספר האבחנות האמריקאי, 2Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-5), דיכאון קליני מוגדר כאשר מתקיימים לפחות חמישה מתוך תשעה קריטריונים בתוך פרק זמן של שבועיים לפחות, כאשר חייב להתקיים לפחות אחד משני הקריטריונים היסודיים של ההפרעה, שהם: מצב רוח ירוד או חוסר עניין והנאה. מתוך הסימפטומים הנותרים ישנם שלושה הכוללים בתוכם דבר והיפוכו, והם: חוסר או עודף שינה, איטיות תנועתית או אי שקט תנועתי, ירידה או עליה במשקל ובתיאבון. עוד קריטריונים ברשימה הם תחושות מופרזות של חוסר ערך או אשמה, עייפות או חוסר אנרגיה, פגיעה בריכוז או קושי בקבלת החלטות, מחשבות חוזרות על מוות ועל התאבדות.
מצב רוח ירוד במשך רוב היום, כמעט מידי יום
חוסר עניין והנאה מפעילויות יומיומיות
חוסר או עודף שינה
איטיות תנועתית או אי שקט תנועתי
ירידה או עלייה במשקל ובתאבון
תחושות מופרזות של חוסר ערך או אשמה מוגזמת כמעט מידי יום
עייפות או חוסר אנרגיה
פגיעה בריכוז או קושי בקבלת החלטות כמעט מידי יום
מחשבות חוזרות על מוות ועל התאבדות
קיימים סוגים שונים של דיכאון והמשמעות המרכזית היא עוצמת הירידה באיכות החיים ובעיקר ביכולת התפקודית:
דיכאון מג'ורי:
- דיכאון מג'ורי קל עונים על הקריטריונים אבל הפגיעה קלה.
- דיכאון מג'ורי בינוני עונים על הקריטריונים אבל קיימת כבר פגיעה של ממש בתפקוד.
- דיכאון מג'ורי קשה עם או בלי מאפיינים פסיכוטיים – כאן לרוב תופיע פגיעה משמעותית בתפקוד שעלול להביא גם לאשפוז.
סוגי דיכאון מג'ורי נוספים:
דיכאון עונתי: מצבים חוזרים של דכאון בהתאם לעונות השנה- לדוגמא דכאון בכל שנה בעונת הסתיו.
דיסתימיה: דכאון "על אש קטנה"- מצב רוח ירוד מרבית הזמן למשך שנתיים כאשר אין תקופה העולה על חודשיים של מצב רוח טוב ומלווה במאפיינים דכאוניים כפי שצוין.
דיכאון אחרי לידה: דכאון המופיע בתקופת משכב הלידה או אחריה וגורם להפרעה תפקודית מול התינוק ובכלל- לא מדובר ב"בייבי בלוז" האופייני למעל 80 אחוזים מהנשים לאחר לידה כי אם בהפרעה עמוקה ומשמעותית יותר. דכאון אחרי לידה מהווה גורם סיכון להתפתחות הפרעה אפקטיבית דו קטבית בהמשך ויש לקחת זאת בחשבון כאשר מחליטים על תכנית טיפולית בעיקר תרופתית.
דיכאון ביפולרי: הפאזה הדכאונית של מחלה אפקטיבית דו קטבית- לרוב אחרי גל מאני יגיע גל דיכאוני לרוב עמיד לטיפול. כאשר קיימת מחשבה על דכאון ביפולרי יש לנסות טיפול במייצבי מצב רוח על מנת להגיע לתגובה ורמיסיה.
חשוב להדגיש את ההבדל בין תגובה- כאשר יש שיפור במאפיינים הדכאוניים ללא היעלמות מוחלטת שלהם, לבין רמיסיה שהיא היעלמות התסמינים.
דיכאון עמיד: דכאון אשר לא הגיב לשני קווי טיפול תרופתי לאחר הגעה למינונים מקסימליים ולפרקי זמן משמעותיים (לפחות 3 חודשים)- בדיכאון מג'ורי לרוב מקובל לשלב בין מספר תכשירים או לבחור בטיפול בנזעי חשמל / טיפול חדש הפועל כחוסם גלוטמט, וטכניקות חדשניות יותר ואף מחקריות.
גורמים
- ביולוגי (שיבוש בהפרשה של נוירוטרנסמיטורים במוח).
- פסיכולוגי, חברתי, גנטי (קיים סיכון מוגבר ללקות בדיכאון כאשר בן משפחה מקרבה ראשונה סובל מדיכאון).
- סמים ותרופות (שימוש ממושך בקנביס למשל עלול להביא לתסמונת דמוית דיכאון המאופיינת בירידה במוטיבציה לעשיה ובפגיעה תפקודית).
- מחלות (למשל,הפרעה בתפקודי בלוטת תריס, סכרת, אנמיה, מחלות אוטואימוניות).
קיים הבדל בהסתמנות דיכאון בגילאים שונים - ילדים יכולים להדגים עצבנות ואי שקט, הפרעות התנהגות וקושי בוויסות רגשי ולא בהכרח תסמיני דכאון "ברורים". בקשישים - בחלק מהמקרים ניתן לראות מצבים המחקים דמנציה - קשיי זיכרון, שכחה, אי שקט משמעותי.
מהלך
- ב40% מהמקרים הדיכאון יחלוף מעצמו כעבור 9-12 חודשים.
- 20% יישארו דיסתימיים (דכאון "על אש קטנה").
- 40% יישארו עם תסמינים דיכאוניים משמעותיים המגבילים בתפקוד ובאיכות החיים.
- עם טיפול תרופתי - שני שליש יראו שיפור אחרי קו טיפול ראשון - מתוכם כמחצית ללא כל טיפול נוסף, ומחצית יזדקקו לקו טיפול שני.
הצלחה טיפולית= רמיסיה, מוגדרת כהיעלמות התסמינים במשך שנה. מתוך אלו שמגיעים לרמיסיה אחרי אפיזודה ראשונה - קיים סיכון של מעל 50% לחזרה, אחרי אפיזודה שניה - הסיכון לחזרה עולה לכדי 90% ויותר.
טיפול
- תרופות מהמשפחות הבאות: SSRIs, SNRIs, ,NRI, נוגדי פסיכוזה, מייצבים, חוסמי גלוטאמט, ECT (נזעי חשמל), קוצב וגאלי.
- טיפולים רגשיים מכל הקשת.
- שינה - להקפיד על היגיינת שינה.
- תזונה - דכאון כשלעצמו יכול להפחית תיאבון בצורה משמעותית - יש ירידה בהנאה ובעניין וכן ירידה באנרגיה וכתוצאה יורד גם התיאבון. דיכאון א - טיפי הוא דכאון ש"מתנהג" אחרת מהדיכאון הקלאסי (לא "אופייני"), יש עליה בתיאבון ולרוב גם שינה מרובה בניגוד לדיכאון הנפוץ בו אנו רואים ירידה בתיאבון והפרעה בשינה.
דיכאון היא הפרעה נפוצה וגורמת לסבל רב ולפגיעה הן באיכות החיים והן בתפקוד של המתמודדים איתה. כתוצאה נפגעים מעגלי חיים נוספים- משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים וכן נפגעים הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות.
ההתייחסות למצבי דיכאון פעמים רבות מבטלת או מנסה לצמצם את עוצמת הסבל משום שמדובר במחלה "שקופה" שאין לה מאפיינים שניתן לראות בבדיקות שונות כפי שמכירים מבעיות רפואיות אחרות ולכן הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא ההכרה כי אכן קיימת בעיה ופניה לעזרה מקצועית.
הטיפול הטוב ביותר הוא תמיד טיפול רב מקצועי אשר רואה את כלל הצרכים של המטופל - החל מטיפול תרופתי, טיפול רגשי תמיכתי או אחר אשר מכוון לשיפור מערכות היחסים החברתיות/משפחתיות/זוגיות, טיפול שיקומי על מנת להחזיר למעגל העבודה ולתפקוד.
מקורות
Gomez- donosco, sanchez- villegas, Martinez- Gonzalez, et.al "ultra processed food consumption and the incidence of depression in a mediterranean cohort" Eur J Nutr 59, 1093-1103 (2020)
- American Psychiatric Association . Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders. 5th ed. American Psychiatric Association; Washington, DC: 2013.