תזונה בהקשר של דיכאון היא מוקד חשוב נוסף של מחקר בשנים האחרונות. בעוד שלכולנו ברור הקשר בין תזונה לא בריאה לבין התפתחות מחלות גופניות (דוגמת סכרת או מחלות לב למשל) הרי שבהקשר של דיכאון, הקשר לתזונה נחקר פחות. יחד עם זאת, תסמינים שקשורים לשינויים בתאבון מופיעים באופן מובהק לעיתים קרובות אצל אנשים המתמודדים עם החרפה דכאונית.
במצבי התמודדות רגשית קיימת לעיתים קרובות ירידה בתיאבון. ירידה בתיאבון אין משמעה שבהכרח יורדים במשקל כיון שבמצבים של מצוקה פונים פעמים רבות ל"אוכל מנחם" שהוא פחמימות ריקות (חטיפים למיניהם) או מאכלים עתירי קלוריות שניתן לקנות או להכין ללא מאמץ רב. הרגלים נוספים של תזונה לא נכונה אשר תורמת בין השאר לעליה במשקל כוללים בין רבים אחרים אכילה מול הטלוויזיה (מסיח את הדעת מתחושת הרעב והשובע ומכמויות האוכל הנצרכות), אכילה בשעות מאוחרות, אכילה ישירות מכלי הבישול, אכילת שאריות ארוחת הערב של הילדים.
נמצא כי צריכת מזון מעובד עלולה להיות קשורה להופעה של דיכאון ולהחמרתו - מחקר ספרדי שכלל 14500 משתתפים הדגים כי ככל שהתזונה התבססה יותר על מרכיבים מעובדים הסיכון לפתח דיכאון עלה. בפרט אם לווה בהיעדר פעילות גופנית.1
מחקר אשר חקר את הקשר בין דיכאון וסכרת מצא כי כאשר היתה ירידה במאפיינים הדיכאוניים הופיעה גם ירידה בהמוגלובין המסוכרר (מדד בבדיקות דם) אשר מהווה סמן לאיזון סכרת.2
הנחיות התזונה של משרד הבריאות מתבססות על גוף ידע מחקרי שהולך וגדל בשנים האחרונות וממליץ על תזונה המכילה ריבוי פירות, ירקות, מאכלים לא מעובדים ושימוש בשמנים טבעיים – מאכלים אלו עשירים בפחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים, חומצות שומן בלתי רוויות, ויטמינים וחומצות אמינו חיוניות (שחלקן בונות את אותם נוירוטרנסמיטורים - הורמונים מוחיים שהחסר בהם גורמים בין השאר לדיכאון וחרדה) ונמצאו מומלצים כתוסף מזון במצבים של דכאון וחרדה.3 4
ויטמינים מקבוצת ה B לצד חומצות שומן מסוג אומגה 3 הראו קשר במחקרים שונים למצב רוח, ומחקרים נוספים עסקו בפחמימות, חלבונים שונים ומינרלים שאנחנו יכולים לקבל דרך המזון5. אף שאין 'דיאטת פלא' כלשהי שיכולה לרפא דיכאון, הרי שההסכמה הרחבה היום היא כי תזונה מאוזנת חיונית לבריאות הנפשית, בדיוק כשם שהיא חיונית לבריאות הגופנית.
התזונה מהווה חלק מדפוסי היומיום המרכזיים - שמירה על סדר יום קבוע, הכולל פעילות פיזית, עבודה וזמני ארוחות קבועים היא חלק מהטיפול הכוללני בדיכאון ומאפשר גם למעט בארוחות "פיצוי" – אותן ארוחות שאוכלים לאחר יום שלם ללא אכילה מסודרת.
התזונה המאוזנת מדגימה שיפור בזיכרון, שיפור במערכת החיסונית והתמודדות טובה יותר עם תחלואה בכלל ודיכאון וחרדה בפרט. ככל הנראה על רקע מעורבות של מרכיבים נוגדי דלקת, נוגדי חמצון וחומצות אמינו מסוימות (טריפטופן) בבניה של ההורמונים המוחיים אשר חוסר איזון בהם עלול להביא למצבים של דכאון וחרדה.1 3
להמעיט בשתיה ממותקת אך כן להקפיד על שתיית מים במהלך היום.
על כן חיוני לעדכן את הרופא המטפל בהרגלי התזונה (הימנעות ממאכלים מסוימים, דיאטות רלוונטיות, טבעונות ועוד) ולהקפיד על בדיקות תקופתיות שיכולות לרמז על סיבות לדיכאון (רמות ויטמין B12, ברזל, תפקודי בלוטת תריס הן רק כמה דוגמאות בולטות).
דיכאון היא הפרעה נפוצה וגורמת לסבל רב ולפגיעה הן באיכות החיים והן בתפקוד של המתמודדים איתה. כתוצאה נפגעים מעגלי חיים נוספים- משפחתיים, חברתיים ותעסוקתיים וכן נפגעים הדימוי העצמי ותחושת המסוגלות.
ההתייחסות למצבי דיכאון היא פעמים רבות מבטלת או מנסה לצמצם את עוצמת הסבל משום שמדובר במחלה "שקופה" שאין לה מאפיינים שניתן לראות בבדיקות שונות כפי שמכירים מבעיות רפואיות אחרות ולכן הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא ההכרה כי אכן קיימת בעיה ופניה לעזרה מקצועית.
הטיפול הטוב ביותר הוא תמיד טיפול רב מקצועי אשר רואה את כלל הצרכים של המטופל - החל מטיפול תרופתי, טיפול רגשי תמיכתי או אחר אשר מכוון לשיפור מערכות היחסים החברתיות/משפחתיות/זוגיות, טיפול שיקומי על מנת להחזיר למעגל העבודה ולתפקוד וכן טיפול דיאטנית על מנת להתאים את התזונה המתאימה ביותר למצבו של המתמודד הן מבחינה בריאותית והן מבחינת סדר היום שלו על מנת שיתאפשר לו לדבוק בתכנית התזונה לאורך זמן.
כלל קופות החולים כיום מציעות למבוטחים שלהם ייעוץ דיאטנית - שירות שמומלץ להשתמש בו בהפניית הרופא המטפל. טיפול דיאטנית חיוני להתאמת התזונה המתאימה ביותר למצבו של המתמודד הן מבחינה בריאותית והן מבחינת סדר היום שלו על, מנת שיתאפשר לו לדבוק בתכונית התזונה לאורך זמן.
Gomez- donosco, sanchez- villegas, Martinez- Gonzalez, et.al "ultra processed food consumption and the incidence of depression in a mediterranean cohort" Eur J Nutr 59, 1093-1103 (2020)