מאת ד"ר אורן טנא - מנהל המרפאה לבריאות הנפש וסגן מנהל המערך הפסיכיאטרי, המרכז הרפואי תל אביב.
דיכאון הינה מחלה מאוד שכיחה הפוגעת בכ-15% מהאוכלוסייה. הציבור נוטה לקרוא לתופעה "דיכאון קליני" אך השם הרפואי הוא "דיכאון מג'ורי", והוא זה שמבדיל בין מחלת הדיכאון לבין נפילות מצב רוח טבעיות שיש לעתים לכולנו. דיכאון מג'ורי הוא לא "דיכי" שמופיע ליום או יומיים וחולף. זו הפרעה הנמשכת שבועיים לפחות (ובדרך כלל הרבה יותר), המתאפיינת בעצבות, באבדן היכולת ליהנות מדברים, בשינויים בשינה ובתיאבון, בתחושת חוסר ערך ואשמה, בפגיעה בריכוז ובקושי לקבל החלטות, באיטיות מוטורית או באי שקט ניכר, בחוסר אנרגיה עד מותשות מתמדת – ולפעמים גם במחשבות על מוות ואף בתוכניות להתאבד. אם אתם שמים לב שיקירכם מסתגר, חסר חשק, נראה עצוב, מתקשה לישון ולאכול (או שישן ואוכל הרבה יותר מהרגיל), חשוב לדבר עמו, לברר ולשאול בלי חשש, לשלומו. לפעמים "לא נעים לנו ", אבל אז אנחנו משאירים את האדם הסובל לבד עם מצוקתו. לכן חשוב לפתוח מרחב שיח, בעדינות ובזהירות, ולהבהיר שאתם בני המשפחה נמצאים שם עבור יקירכם, ושהוא לא ייאלץ להתמודד לבד. כמובן שאם המצב מתמשך וחמור, אינכם צריכים לתמוך בבן המשפחה לבד, וניתן לפנות עמו או להפנותו לעזרה מקצועית. חשוב לזכור: דיכאון היא מחלה קשה, ואף מסוכנת, אבל היא ברת טיפול! וטיפול עשוי להציל חיים.
תקופות החגים מאתגרות את כולנו, אך עלולות להיות מורכבות במיוחד עבור בני משפחה הסובלים מדיכאון. הסטרס הכרוך במפגש עם אחרים, היציאה משגרה, הצורך "להעמיד פנים שהכול בסדר", לשמוח בשעה שמרגישים רע מבפנים – כל אלה מאוד מקשים על האדם המתמודד עם דיכאון. מה ניתן לעשות? ראשית לא ללחוץ. בהחלט מומלץ לעודד את בן המשפחה להשתתף עם יתר הקרובים באירועי החג, אך יש לפעול בעדינות וברגישות ולשים לב שהעידוד לא הופך ללחץ. זה קשה וכואב, אבל לפעמים צריך לכבד החלטה של בן משפחה הבוחר שלא להגיע למפגש משפחתי. במפגש עצמו יש לשים לב שתשומת הלב לא ממוקדת בלעדית בבן המשפחה המתמודד, באורח שעלול להיחוות כפולשני וחודר לפרטיות. יש גבול עדין בין לשאול, להתעניין ולתמוך לבין לחטט ולפצוע. והכי חשוב – יש להראות לבן המשפחה שגם כאשר הוא מדוכדך, הוא עדיין אותו אדם אהוב, שאתם חפצים ביקרו. חשוב "לשדר" לבן המשפחה שאתם מתייחסים ברצינות למצבו ודואגים לו, אך לא מאבדים לרגע את התקווה ואת האמונה שהוא ייצא מהמשבר, גם בעזרתכם.