הכירו את גברת כהן. היא בת 46, נשואה ואֵם לשניים. כבר חודשים אחדים שהיא אינה מרגישה כתמול שלשום. היא לא בדיוק עצובה, אבל היא מאוד מתקשה ליהנות מדברים מהם נהנתה בעבר. היא אינה ישנה טוב, מתעוררת ב-4:00 לפנות בוקר ללא שעון מעורר ואינה מצליחה להירדם מחדש. אין לה תיאבון והיא ירדה 3 ק"ג מבלי להתכוון. אין לה כוח לעשות כלום במשך היום, היא ממש צריכה להכריח את עצמה להתחיל פעולות. כשהיא סוף סוף מקימה את עצמה מהספה, היא זזה באיטיות, עד שילדיה אומרים לה: "אמא, נראה שאת פועלת ב'הילוך איטי'".

ממה סובלת גברת כהן?הרי אם נבחן את תלונותיה נראה שאף אחת מהן אינה "נפשית" (כמו עצבות, תחושות של חוסר ערך ואשמה או מחשבות אובדניות), אבל מתברר שהיא בהחלט סובלת מדיכאון. כאשר אדם מדוכא, הגוף שלו משדר אותות מצוקה, שיכולים להיות מגוונים. ה-DSM-5, ספר האבחנות של איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, אמנם לא הכניס כאב כאחד מתשעת הקריטריונים לאבחון של דיכאון מג'ורי (דיכאון-רבא בעברית, או "קליני" בפי העם), אך כן הכליל ביניהם ארבעה תסמינים "גופניים" או "אובייקטיבים", מהם סובלת גב' כהן:

• שינוי בתבנית השינה בין אם פגיעה בשינה ויקיצות מרובות או שינה מרובה יותר מהרגיל.
• שינוי בתיאבון ובמשקל בין אם ירידה בתיאבון או במשקל או אכילת יתר ועלייה במשקל.
• תחושת תשישות המלווה את האדם במשך היום, גם אם בקושי הוציא אנרגיה.
• שינוי בתנועתיות הגוף בין אם עיכוב תנועתי ואיטיות מוטורית או אי שקט ניכר בו נראה שהאדם "אינו מוצא מנוחה לגופו".