נשים רבות חשות שינויים נפשיים וגופניים בתקופה שלפני המחזור החודשי. התופעה מוכרת בציבור הרחב בשם תסמונת קדם וסתית- PMS (Premenstrual Syndrome). כ-75% מהנשים מדווחות על שינויים מסוג זה, הכוללים בעיקר עצבנות וגודש בשדיים ובבטן בתקופה שלפני המחזור ומדובר בתסמונת קלה יחסית, שאינה פוגעת בתפקוד.
מאידך, כ-3%-8% מהנשים, סובלות מתסמונת דיספורית קדם וסתית (PMDD), שהינה תסמונת קשה בהרבה, וגורמת למצוקה ניכרת ו\או הפרעה תפקודית2. תסמונת זו מתאפיינת בתסמינים נפשיים כגון ירידה ניכרת במצב הרוח, רגישות יתר, נטייה לבכי, עצבנות, רוגזנות, הפרעות בתאבון ובשינה, קשיי ריכוז וחוסר אנרגיה, וכן תסמינים גופנים כגון גודש בשדיים, נפיחות כללית, ותאבון מוגבר לפחמימות. התסמינים הללו קיימים, במרבית המחזורים, מופיעים אך ורק בשלב השני של המחזור (לאחר הביוץ ולרוב כשבוע לפני הווסת), ומגיעים לשיאם ביומיים שלפני הופעת הוסת. התסמינים נעלמים לחלוטין עם הופעת הדמום הוסתי או תוך ימים ספורים מתחילתו. למרות שמדובר במצב החולף מעצמו, התסמינים יכולים להיות חמורים ביותר, ולנטרל אישה למשך עד שבועיים בכל חודש, במהלך כל שנות הפוריות שלה. התסמונת יכולה להתחיל בכל שלב בשנות הפוריות וחולפת עם הגיעה של האישה לסיום גיל המעבר וכניסתה למנופאוזה. באבחנת התסמונת יש צורך להפריד בין נשים הסובלות מ-PMDD לנשים הסובלות מסימפטומים כלשהם, שאינן קשורים למחזור החודשי, וסבורות בטעות כי הן סובלות מהתסמונת.
בכל מחזור, לקראת הוסת חלה ירידה ברמת הפרוגסטרון (אחד מהורמוני המין). שינוי זה עשוי, אצל חלק מהנשים ליצור חוסר איזון במערכות ההולכה העצביות במח ולגרום לתסמינים גופניים ונפשיים. כאשר גורמים לדיכוי של הביוץ באמצעים הורמונאליים שונים, נעלמים התסמינים, מכאן שקיום הביוץ הכרחי להיווצרות התסמונת. ובכל זאת, רק מיעוט הנשים סובלות מ- PMDD וההסבר לכך הינו כי מדובר ברגישות אישית לשינויים ברמות הורמוני המין- אסטרוגן ופרוגסטרון- ולא לרמתם המוחלטת3.
הטיפול ב- PMDD מתחלק ל- 3 חלקים4:
כגון תוספת של תכשירים טבעיים צמחיים, דיאטה עשירה בפחמימות מורכבות שמעלה זמינות לטריפטופן, חומר שממנו נוצר הסרוטונין, פעילות גופנית שמעלה רמות הורמונים משככי כאבים (אנדורפינים), ולפיכך עשויה להקל הן על תסמיני כאב, והן להפחית חרדה ודיכאון ופסיכותרפיה
i. גלולות למניעת הריון - הגלולות מכילות שילוב של תכשיר אסטרוגני במינונים שונים מתכשיר לתכשיר- ותכשיר פרוגסטטיבי (משתנה מתכשיר לתכשיר). קיימות גלולות חדשות היום בשוק שבהן מינון שני סוגי ההורמונים בהן הוא קבוע למשך כל החודש ויש להן יתרון על פני גלולות מהדור הישן. יעילות טיפול זה הנה סביב ה – 30% בלבד.
ii. טיפול בהורמוני מין – קיימת גישה של מתן טיפול בתכשירים הורמונליים בדומה לטיפול הורמונלי חליפי בגיל המעבר. טיפול זה דורש מעקב מסודר של גניקולוג.
iii. מדכאי ביוץ - אפשרות אחרת לדיכוי המחזור החודשי היא שימוש בהורמון השייך לקבוצת תרופות הנקראת GnRHa אשר ניתן בזריקה לשריר אחת לחודש ומעכב את המחזור ההורמונלי ולכן גורם לאל–וסת ומעלים את התופעות הקדם- וסתיות. טיפול זה הנו מאוד יעיל אך מורכב מאוד בשל תופעות לוואי ומומלץ רק במקרים קשים בהם נכשלו קווי טיפול אחרים.
iv. כיום מתפתח דור חדש של טיפולים הורמונלים המתבסס על חסימת פעילותו של ההורמון פרוגסטרון. טיפול זה הנו עדיין ניסיוני אך מבטיח.
תרופות נוגדות דיכאון המעכבות קליטה מחדש של סרוטונין (לרוב מקבוצת ה-SSRIs אך גם אחרות) מהוות את הקו הראשון והיעיל ביותר לטיפול ב- PMDD. על פי מחקרים רבים יעילותן של תרופות ממשפחת ה-SSRI היא כ60%-90%. במרבית המחקרים אופן מתן התרופה היה רציף, אך במספר מחקרים נמצא כי מתן התרופה רק בשלב "הסימפטומטי" של המחזור (מיום הביוץ עד ליום הראשון של הוסת) אף הוא יעיל במיגור התופעות וכרוך בפחות תופעות לוואי. יתרה מכך, נמצא כי מינון התרופה יכול להיות במינון נמוך מהמינון המקובל בטיפול בדיכאון. למרות היותו של טיפול זה יעיל מאוד, עדיין אחוזים ניכרים מהנשים (עד 40% בסקירות שונות) המטופלות בנוגדי דכאון לא חשות את שיפור הסימפטומטי המיוחל ויש צורך לבדוק גישות טיפוליות אחרות. בנוסף, לעיתים קיימות מספר מגבלות לשימוש בתרופות נוגדות דיכאון, ובראשן סירוב של נשים רבות לנטילתן עקב דעות קדומות. כמו כן, חלק מהמטופלות מעדיפות להפסיק את הטיפול עקב תופעות לוואי קלות אך מטרידות כגון השמנה וירידה בחשק המיני. במקרים אילו יש לעיתים תרופות חלופיות בהתאם לתופעת הלוואי הקיימת.
הצטרפו לקהילה שלנו במדיה החברתית בכדי שתשארו מעודכנים
2.Premenstrual Dysphoric Disorder: Epidemiology and Treatment. Hantsoo L, Epperson CN.
Curr Psychiatry Rep. 2015 Nov;17(11):87
3.ISPMD consensus on the management of premenstrual disorders Tracy Nevatte, Patrick Michael Shaughn O’Brien, Torbjorn Bäckström et al.
Consensus Group of the International Society for Premenstrual Disorders Arch Womens Ment Health (2013) 16:279–291
4.Endocrine Factors in the Etiology of Postpartum Depression
Miki Bloch, Robert C. Daly, and David R. Rubinow
Comprehensive Psychiatry, Vol. 44, No. 3 (May/June), 2003: pp 234-246